המושג המרכזי כאן הוא זמן מחצית (Half-time): הזמן שלוקח לרקמה להגיע למחצית מהריכוז המרבי של הגז שהיא יכולה "לספוג" - בין אם בטעינה ובין אם בפינוי. לכל רקמה תיאורטית זמן מחצית משלה:

• רקמות מהירות (כמו דם ומוח): 2.5 עד 10 דקות.
• רקמות בינוניות (כמו שרירים): 20 עד 40 דקות.
• רקמות איטיות (כמו עצמות ורקמת שומן): 75 עד 480 דקות.

לדוגמה: רקמה עם זמן מחצית של 5 דקות תגיע ל-50% רוויה אחרי 5 דקות, ל-75% אחרי 10 דקות, ל-87.5% אחרי 15 דקות - וכן הלאה. אחרי 6 זמני מחצית (במקרה הזה, 30 דקות), הרקמה נחשבת רוויה כמעט לחלוטין (98.44%).

למה זה חשוב לכם בפועל?

• בירידה — ככל שאתם עמוק יותר וזמן רב יותר, כך יותר רקמות "נטענות" בגז — כל אחת בקצב שלה.
• בעלייה — הרקמות משחררות את הגז חזרה, שוב כל אחת לפי זמן המחצית שלה. זו הסיבה שהמחשב מחשב עבורכם קצב עלייה בטוח, ולפעמים עצירות ביטחון.

טבלאות הצלילה מבוססות על חישובים של רמות הגז המומס ברקמות השונות לאורך פרופיל הצלילה. הן מחשבות את הזמן הדרוש לכל סוג רקמה לשחרר את הגז המומס בבטחה. זה יבוא לידי ביטוי בזמני התחתית המירביים לכל עומק. בפועל:

• צלילות עמוקות מושפעות בעיקר מהרקמות המהירות ולכן הן בעלות זמני תחתית קצרים.
• צלילות רדודות מושפעות בעיקר מהרקמות האיטיות ולכן הן בעלות זמני תחתית ארוכים יותר.